פסק דין
1.התובע, בעל אופנוע, הגיש תביעה נגד הנתבעת, בעלת המשאית בה נהג מר שרון עזרייב, לפיצוי בגין נזק שגרם הנתבע לאופנוע בתאונת דרכים מיום 31.10.2012.
2.על פי הנטען בכתב התביעה, ביום התאונה, נהג התובע באופנוע בכביש ישר, בעיר טבריה. רכב הנתבע שעמד בצד הכביש החליט לפתע לבצע פניית פרסה ופגע ברכבו של התובע.
כתוצאה מהתאונה, נאלץ התובע להעביר את הרכב לבדיקת שמאי על מנת להוכיח גובה הנזקים שנגרמו לו. על פי חוות דעת שנתן שמאי מוסמך לעניין זה הוערך גובה הנזק שנגרם לרכב התובע בסך של 7,116 ₪ .
3.לטענת הנתבעים, האשם לתאונה רובץ לפתחו של התובע. הנתבעת, בכתב הגנתה, טענה כי התובע עקף את רכבה אשר היה בשלבי פניה שמאלה, השתחל בינו לבין המדרכה, ומשכך התאונה נגרמה כתוצאה מאשמתו. באשר לגובה הנזק, טענו הנתבעים כי הינו מוגזם ובלתי מוכח.
4.מטעם התובע העיד הוא עצמו ומטעם הנתבעת העיד נהג המשאית מר שרון עוזרייב. באשר לגובה הנזק, צרף התובע מסמכים רלוונטיים לכתב תביעתו. צילומי זירת הארוע ורכב התובע צורפו לכתב התביעה וצילומים נוספים הוגשו על ידי נציג הנתבעת מס' 2, עת חקר את התובע.
5.התובע, בעדותו, חזר על תוכנו של כתב התביעה, והדגיש כי הנתבע עמד בכביש וניסה לעשות פרסה כדי לעבור לנתיב הנגדי, או אז פגע בו. לטענתו, הנתבע הודה בטעותו והבטיח לשאת בהוצאות תיקון האופנוע.
בחקירתו הנגדית עמד התובע על גרסתו הנ"ל, ולאחר שעומת עם העובדה לפיה הנתיב בו נסע מיועד לפניה שמאלה ולא לאלה שבכוונתם להמשיך בנסיעה ישרה, השיב כי מאחר והנתיב הימיני היה חסום הוא נאלץ לנסוע בנתיב השמאלי.
להוכחת נזקיו הציג התובע חוות דעת שמאי, בה הוערך הנזק הישיר בסך של 5,446 ₪ (בצירוף מע"מ).
6. הנתבע, בעדותו, חזר על הנטען בכתב הגנתו, וציין כי נסע בנתיב השמאלי, התובע עקף אותו ופגע במראה. הנתבע הגיש אף הוא תמונות המשקפות את מקום האירוע.
במסגרת החקירה הנגדית השיב הנתבע כי, בעת התאונה נהג במשאית קטנה, עמד בנתיב השמאלי לכביש והאופנוע בו נהג התובע נכנס בין המשאית לבין המדרכה.
7. שמעתי את טענות הצדדים את עדויותיהם, כמפורט לעיל.
שמעתי את הגרסאות המנוגדות, עיינתי בתמונות שצורפו לכתב התביעה ובאלו שהוגשו בשעת הדיון, והגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי גרסתו הינה עדיפה על זו של הנתבע, כפי שאפרט להלן.
כידוע, במשפט האזרחי נטל ההוכחה רובץ על התובע, ודורש ממנו ואף מחייבו להצביע ולשכנע בעדיפותה של גירסתו על פני זו של הנתבע, ולו במעט. במקרה בו עסקינן כאמור, התובע לא הרים נטל זה, ולפיכך דין תביעתו להידחות.
יודגש, כי הגרסה שנמסרה על ידי התובע מלמדת דווקא שהתאונה אירעה באשמתו. התובע מסר כי, במהלך נסיעתו כאשר רצה להמשיך בנסיעה ישר, נאלץ לנסוע בנתיב השמאלי, מאחר והנתיב הימיני המיועד לכך היה עמוס. מכאן עולה כי, התובע לא נסע בנתיב אשר היה מיועד לו.
הנהג מטעם הנתבעת מסר מנגד כי, נסע בנתיב השמאלי והתכוון לעשות פניית פרסה, או אז הגיע התובע מהצד ופגע במראה.
גרסתו זו של הנתבע תואמת באופן מלא את הגרסה שנמסרה על ידו במסגרת ההודעה על מקרה ביטוח, אותה צירף לכתב טענותיו.
התובע עצמו אישר כי נסע בנתיב השמאלי בו נסע הנתבע. גרסתו של התובע מתיישבת עם גרסת הנתבע, לפיה עמד בכביש והתובע נכנס לידו כדי להמשיך ישר בנתיב שאינו מיועד לכך.
מסקנתי זו מתחזקת גם נוכח תמונות זירת האירוע שצרף הנתבע, המלמדות כי התאונה אירעה באשמתו של התובע, אשר רצה להמשיך ישר, אולם בחר לנהוג כנגד החוק ונסע בנתיב המיועד לאלה שברצונם לפנות שמאלה כגון הנתבע.